תוצאות חיפוש

קיימות הרבה גישות שונות ומשונות לתזונה חלקן לגיטימיות יותר ומבוססות וחלקן פחות. אחת מה"פחות" מבוססות (כלומר לא מבוססות בכלל) היא תזונה לפי סוג דם. תזונה לפי סוג דם לא נפוצה במיוחד בארץ אבל מידי פעם עוד שואלים עליה. *חשוב לא להתבלבל עם תזונה לפי בדיקות גנטיות או DNA שזה משהו אחר, תזונה גנומית זה לא הנושא של המאמר אבל אציין שכרגע אין מספיק ראיות כדי לתמוך בכלי הזה, לדעתי אנחנו עוד לפחות כמה עשורים מיישום סביר של הגישה והוא נאסר לשימוש ע"י משרד הבריאות. הרעיון של תזונה לפי סוג דם התפרסם בסוף שנות ה 90 בספר "אכול נכון לפי סוג הדם שלך". הגישה טוענת שע"פ סוג הדם שלנו ישנם מזונות שאנחנו יכולים ולא יכולים לצרוך ותהיה לכך השפעה מהותית על הבריאות. ובכן, סוג דם הוא תכונה שנקבעת בהתאם לסמנים הסוכריים (קבוצה גדולה של אנטיגנים) הנמצאים על פני כדוריות דם אדומות. סוגי הדם הקיימים הם: A, B, AB, O ועכשיו לראיות, הוגה הגישה וכותב הספר מעולם לא הציג ראיות מדעיות בנושא ולכן כל הגישה היא בגדר השערה (היפותזה) בלבד ולא תאוריה מדעית מבוססת. ב 2013 פורסמה סקירה סיסטמטית שסקרה 16 מתוך 1415 מאמרים אשר נמצאו קבילים ובאיכות טובה מצאה שאין שום עדות לנכונות גישת ההתאמה התזונתית לפי סוג הדם. CONCLUSIONS: No evidence currently exists to validate the purported health benefits of blood type diets ב 2014 התפרסם מחקר מעניין ומעט מבדר בנושא, אז שימו לב. המחקר מצא שקיים יתרון בריאותי לשמירה על תזונה המוגדרת לסוג דם מסויים לפי הגישה של הספר! עד כאן מעולה. אבל, ללא תלות בסוג הדם של הנבדקים. כלומר פשוט מדובר על תזונה שהיא די "בסדר" באופן כללי ועומדת בעקרונות בסיסיים של התמקדות במזונות מלאים ללא קשר לסוג דם. Adherence to certain 'Blood-Type' diets is associated with favorable effects on some cardiometabolic risk factors, but these associations were independent of an individual's ABO genotype, so the findings do not support the 'Blood-Type' diet hypothesis קיימות גישות דומות של תזונה ואימונים לפי סוג דם, מראה גבות או כל דבר אחר, לרוב ההשערות הללו לא מבוססות, ואם הן עובדות אז זה פשוט כי אימונים זה אחלה ותזונה פשוטה ומבוקרת המבוססת בעיקר על מזונות מלאים עם מעט התאמה אישית עובדים לרוב אנשים. ולא צריך שום דבר מיוחדת מעבר לזה. מקורות: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23697707/ https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24454746/

התפלגות והתנהגות של הסיבים בשרירי השלד נקודות מפתח: קיימים 3 סוגים עיקרים של שרירים בגוף שרירי השלד - שרירים אשר מעוגנים לעצמות ואחרים על תנועה רצונית (Skeletal muscle) שרירים חלקים - שרירים אשר ממוקמים באזורים פנימיים ביניהם מערכת העיכול, רחם וכלי דם (Smooth muscle) שרירי הלב - שרירים יחודיים ללב (Cardiac muscle) טבלה 1: שרירי השלד בנויים מתת יחידות אשר נקראות סיבי שריר. לדוגמה בשריר הבייספ קיימים כ 250,000 סיבים. קיימים מספר סוגים שונים של סיבי שריר. סיווג סיבי שריר (סיווג גס) ההפרדה המקורית בין סיבי השריר היתה חלוקה גסה מאוד והתבצעה לפי הצבע שלהם טבלה 2: סיבים אדומים מכילים יותר הומוגלובין, מיטוכונדריה וכלי דם ולכן נראים אדומים בצילום בעלי קורלציה למהירות כיווץ נמוכה בעלי התנגדות גבוהה להתשה (מתעייפים לאט יחסית) סיבים לבנים מכילים מעט הומוגלובין, מיטוכונדריה וכלי דם ולכן נראים לבנים יותר בצילום בעלי קורלציה למהירות כיווץ גבוהה בעלי התנגדות נמוכה להתשה (מתעייפים מהר יחסית) עם התקדמות המדע הסיבים סווגו, עדיין בצורה *גסה*, ל-3 סוגים עיקריים. *קיימות מספר שיטות לסיווג סיבי שריר שלא בהכרח מסכימות לחלוטין, ולא ניכנס אליהן כאן אין התאמה מושלמת בטבלה בין מקור האנרגיה ל-איזופורם MHC (הסבר בהמשך) טבלה 3: הסיבים חולקו ע"פ מספר תכונות עיקריות : 1. מהירות/מאפייני הכיווץ שלהם סיבים "איטיים" וסיבים "מהירים" (“slow-twitch” versus “fast-twitch” fibers) מחולקים ל 3 סוגים כיווץ איטי - type I כיווץ מהיר - type IIa כיווץ מהיר מאוד - type IIx 2. מקור האנרגיה של הסיבים בעיקר מקור אירובי (מעורבות חמצן) - חמצוני בעיקר מקור אנאירובי (ללא מעורבות חמצן) - גליקוליטי מחולקים ל 3 סוגים כיווץ איטי חמצוני - slow-twitch oxidative (SO) כיווץ מהיר חמצוני - fast-twitch oxidative (FOG) כיווץ מהיר גליקוליטי - fast-twitch glycolytic (FG) *חלקכם אולי שמעתם על סיבי type 2B, אך הובן שסיבי type 2B לא נמצאים בבני אדם בוגרים. במקומם הוגדרו סיבי ה type IIx. סיבים היברידיים קיימים סיבים משולבים טבלה 4: *הרחבה על צורת סיווג, אחת העיקריות, שמקובלת כיום (גישת סיווג גסה) (תוכן מורכב אין חובה לקרוא כדי להבין את הבסיס החשוב, אפשר לדלג) סיוג ע"פ צורת חלבון המיוזין - חלבון עיקרי שמשתתף בתהליך הכיווץ *מדובר על הפשטה, הגדרה יותר מדוייקת תהיה: איזופורם של שרשראות כבדות של מיוזין - (myosin heavy chain (MHC) isoforms) שרשאות כבדות של מיוזין (MHC) מוגדרות כ motor protein. **לא להיבהל! אין צורך מיוחד לדעת מה זה אומר בדיוק. בכלליות מדובר על חלבונים ואנזימים שקובעים את מהירות הפעולה/הכיווץ של הסיבים MHC I - הכי איטי MHC IIa - מהיר MHC IIx - הכי מהיר (“ultra-fast”) ע"פ סיווג זה קיימים 3 סוגי סיבים מובהקים, אשר מבוטאים ע"י איזופורום MHC בודד. בנוסף קיימים סוגי סיבים היברידיים אשר מבוטאים ע"י שילוב של איזופורמים של MHC MHC I/IIa MHC IIa/IIx MHC I/IIx MHC I/IIa/IIx *ניתן לראות בצורה טובה יותר את הסיווג בטבלאות למעלה בכלליות, אצל אנשים לא מאומנים הסיבים מתחלקים בערך כ 50/50 בין סיבים מהירים וסיבים איטיים. אצל אנשים מאומנים הסיפור קצת שונה. טבלה 5: המרה של סוגי סיבים בעקבות פעילות גופנית נצפה במחקר שסיבים יכולים לעבור המרה מסיבים היברידיים (אותם הזכרנו למעלה) לסיבים טהורים וגם בין סיבים איטיים לסיבים מהירים. עם זאת מדובר בעיקר במחקרים קצרי טווח וחסר מידע לטווח הארוך על היכולת הזו וההשפעות שלה. מקורות: Muscle Fiber Type Transitions with Exercise Training: Shifting Perspectives https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8473039/ Moving human muscle physiology research forward: an evaluation of fiber type-specific protein research methodologies https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32783659/ Systems Biology of Skeletal Muscle: Fiber Type as an Organizing Principle https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22811254/ Human skeletal muscle fiber type percentage and area after reduced muscle use: A systematic review and meta-analysis https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/sms.13675 Human Skeletal Muscle Fiber Type Classifications https://academic.oup.com/ptj/article/81/11/1810/2857618 Misclassification of hybrid fast fibers in resistance-trained human skeletal muscle using histochemical and immunohistochemical methods https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22744417/ Muscle fiber number in the biceps brachii muscle of young and old men https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12811774/

סלט פשוט, טעים ומזין בכמות גדולה בכמה דקות סלט מאוד פשוט וטעים שכולם אוהבים. מתאים כתוספת לכל ארוחה ובעל ערך קלורי נמוך מאוד. רכיבים: חצי ראש כרוב גזר - 1 גמבה - 1 מיץ לימון - לימונים טריים או משומר - 0.25 כוס חומץ מאכל לבן 5% - 0.25 כוס מלח - 1.5 כפיות גדושות כפיות פלפל שחור - 0.5 כפית שטוחה ציוד (מומלץ): קרש חיתוך גדול סכין שף גדולה קופסה גדולה לאיחסון הכנה: חיתוך הירקות לפי העדפה אישית. אני מעדיף חיתוך יחסית דק. תיבול וערבוב אפשר לשנות את הכמויות של התיבול לפי הטעם ההעדפה אישית מוכן לאכילה מיד אבל מומלץ לשמור במקרר לפחות 3-24 שעות עד שיתרכך ויספוג טעמים

מהם בכלל כימיקלים האם ולמה הם מסוכנים לבריאות? הרבה פעמים כשאנשים רוצים לתאר מזון או מוצר כמזיק, נוטים לתאר אותו כ"כימי" או "כמיקלי" או שיש בו "כימקלים" בעיקר כשעל אריזה של מזון מסוים כתובים שמות של מרכיבים לא ידועים שנשמעים "כימיים". לדוגמה: יש מלא כימקלים שכתובים על האריזה באבקת מרק הזו זה לא בריא! אז מה זה כימיקל ועד כמה זה רע לנו? כדי לענות על השאלה הזו נצטרך להגדיר כמה מושגים (בצורה מאוד כללית). יסוד כימי: בכימיה, יסוד כימי (או יסוד) הוא קבוצת כל האטומים, שמספר הפרוטונים בהם זהה. כל היקום שלנו מרוכב מאטומים (יסודות עימיים) החל ממים, גוף האדם וכל הכוכבים. מספר הפרוטונים נקרא המספר האטומי והוא קובע את השם של האטום ואת התכונות הכימיות שלו. אטומים מורכבים מ פרוטונים נייטרונים אלקטרונים שוני בכמות הנייטרונים ואלקטרונים באטום לא נחשב ליסוד שונה. איזוטופ - גרסה אחרת של אותו יסוד, עם כמות שונה של נייטרונים יון - אטום טעון חשמלית, עם מספר שונה של אלקטרונים *אוסף אטומים מאותו סוג נקרא מולקולה. כיום ידועים 118 יסודות שונים. דוגמאות ליסודות (אטומים): זהב כסף חמצן פחמן הטבלה המחזורית (טבלת יסודות) כימיקל (תרכובת כימית): הגדרה רשמית - כימיקל (חומר כימי) (באנגלית: Chemical) הוא חומר שיש לו הרכב כימי קבוע ותכונות ידועות. אי אפשר להפריד כימיקל למרכיביו בשיטות פיזיקליות בלי לשבור קשרים כימיים. נשמע מפחיד נכון? אבל כימיקל זה בסך הכל אוסף של אטומים מסוגים שונים שמחוברים יחד. דוגמאות לכימיקלים: (H2O) מים מלח - נתרן כלורי (Sodium Chloride - NaCl) הבדל בין יסוד כימי לכימיקל מספרי E אחד הדברים שאנשים הכי נוטרים לפחד ממנו הם מספרי E שונים אבל מספרי E הם בסך הכל שמות טכניים למרכיבים שונים. פשוט קטלוג נוח לשימוש בתעשיית המזון. לדוגמה: *ניתן למצוא את הרשימה המלאה ברפרנסים סיכום ביניים היקום מורכב מאטומים מולקולות וכימיקלים. כל המזון שאותו אנחנו אוכלים מורכב מכימיקלים שונים, החל מתפוח שרק נקטף מהעץ ועד המוצר הכי מעובד שאתם יכולים לחשוב עליו. מוצר בריא או לא בריא לא קשור להיותו כימי או לא שכן... הכל כימי :) אז מה כן קובע אם מוצר בריא או לא? כתשובה כללית, כל המוצרים והמרכיבים נבדקים לבטיחות במחקרים ע"י ארגוני בריאות שונים. משרדי בריאות, משרדי חקלאות וארגון הבריאות העולמי. במידה והם נמצאו כבטוחים לצריכה בכמות מסויימית הם מאושרים לשימוש בתעשית המזון. הערה: יש אמרה שאומרת: "המינון הוא זה שיוצר את הרעל" the dose makes the poison לכל מרכיב יש מינון בטוח ובריא. אבל בחריגה קיצונית עלול לגרום לנזק. מקורות: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99 https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%9C https://www.diffen.com/difference/Compound_vs_Element https://www.health.gov.il/English/Topics/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/processed_food/Pages/default.aspx https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/processed רשימת E https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/Documents/technological_list.pdf

אחד הדברים העיקריים שמתאמנים וגם מאמנים מתקשים בו הוא הרכבה של תוכנית אימונים טובה ויעילה זה נושא שדורש לא מעט למידה והרבה נסיון שלוקח זמן לצבור ניתוח בסיסי של תוכנית האימונים שלי למטרות למידה והדגשת רעיונות מרכזיים באימונים

צמח הסויה היווה מקור להמון מיתוסים במשך השנים, בימינו יש מספיק מחקר וניירות עמדה רשמיים כדי לשפוך אור על הנושא. הסויה הינה קטנית (צמח בעל פרחים). פרי הסויה גדל בתוך תרמילים (legume) וזהו המאפיין העיקרי של משפחת הקטניות. קטניות נוספות: חומוס, שעועית, אפונה, עדשים וכד' סויה מכילה חלבון איכותי, סיבים תזונתיים, ברזל, סידן, אבץ, מגנזיום, אשלגן וויטמינים מקבוצת B. כמו כן, הסויה מכילה מגוון פיטוכימיקלים, ביניהם האיזופלאבונים. סויה מכילה חלבון איכותי, סיבים תזונתיים, ברזל, סידן, אבץ, מגנזיום, אשלגן וויטמינים מקבוצת B. כמו כן, הסויה מכילה מגוון פיטוכימיקלים, ביניהם האיזופלאבונים. גם בתוך משפחת הקטניות לסויה יש מקום מעט יחודי, הסיבה העיקרית היא שהיא עשירה בחלבון המכיל את כל חומצות האמינו החיוניות, מכילה יותר שומן ופחות פחמימות באופן יחסי ביחס לקטניות אחרות ויש בה כמות "משמעותית" של איזופלבונים לעומת קטניות אחרות. במזרח הרחוק הסויה משמשת כמזון בסיסי מזה אלפי שנים – התזונה האסיאתית המסורתית מתאפיינת בצריכה יומית של 2-3 מנות מזונות סויה מסורתיים. הסויה אף פופולרית מאוד בשאר העולם במגוון מתכונים, מוצרים, ואצל קבוצות כמו צמחונים וטבעונים. קיים הרבה מידע לא מבוסס, מיתוסים וחוסר בהירות בנוגע לסויה ולכן קבוצה נבחרת של תזונאים מעמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל ומשרד הבריאות החליטו להשיק נייר עמדה רשמי אשר מחליף את נייר העמדה הקודם משנת 2005. ישנם מספר נושאים שבהם אמנם אין הרבה מחקרים או שהמחקרים לא באיכות גבוה, למרות זאת המסקנה מנייר העמדה "המסקנה העיקרית העולה מסקירה היא שצריכת סויה הינה בטוחה בכל שלבי החיים לרבות: ינקות, ילדות והתבגרות, הן בקרב גברים והן בקרב נשים. היא אף עשויה לספק יתרונות במצבים בריאותיים כמו: סרטן השד, הערמונית ורירית הרחם ועבור מחלות לב וכלי דם. לצד זאת, יש להתחשב בשני עקרונות תזונתיים הרלוונטיים לדיון בכל מזון שהוא: אכילה מגוונת – סויה הינה רק אחת מתוך משפחת הקטניות. יש לשלב יותר קטניות בתזונה השבועית, ולגוון בין הסוגים השונים כמו: עדשים, חומוס, שעועיות למיניהן ועוד. יש להעדיף לצרוך מזון במצבו הטבעי או לאחר עיבוד מינימלי. במקרה זה: טופו, אדממה, משקה סויה ללא תוספת סוכר, פולי סויה יבשים וטמפה." מיתוסים אחד המיתוסים הגדולים בנושא סויה הוא שקיימים בה הורמונים נשיים מסוג אסטרוגן אשר עלולים לגרום למגוון בעיות בריאותיות. ובכן "בסויה קיימים איזופלאבונים אשר ידועים בתור 'פיטואסטרוגנים' ("אסטרוגן ממקור צמחי"), נמצא שלאיזופלאבונים אין למעשה השפעה אסטרוגנית על מערכת הרבייה הנשית והגברית." קיימים הבדלים משמעותיים בין איזופלאבונים לבין אסטרוגן: לאיזופלאבונים זיקה חלשה מאוד לסוג קולטן האסטרוגן העיקרי המצוי בשדיים וברחם )ERα ,)וכמו כן יכולתם לשפעל את הקולטנים הינה נמוכה יותר משמעותית מזו של אסטרוגן. לכן יש לסווג את האיוזפלאבונים בתור 'מווסתים בררנים לקולטני אסטרוגן'. SERMs -selective estrogen receptor modulators מידע נוסף מתוך נייר העמדה " ינקות – חלב אם הוא המזון האופטימלי עבור התינוק. תינוקות שאינם יונקים או שנגמלו, יוזנו בתמ"ל חלבי. במשפחות הנמנעות ממזון מן החי, יוזן התינוק בתמ"ל צמחי. תמ"ל צמחי יכול להתאים גם עבור תינוקות עם גלקטוזמיה (נדיר מאוד). צריכת תמ"ל צמחי הינה בטוחה ומספקת את צרכיו התזונתיים של התינוק." "ילדות והתבגרות – לא נמצא קשר בין צריכת סויה לבין התפתחות מינית מוקדמת, ויתכן שצריכתה בגילאי הגדילה מספקת יתרון בהפחתת הסיכון לחלות בסרטן שד בבגרות. " "גברים – צריכת סויה לא משפיעה על רמות הורמוני המין בקרב גברים, ולא נמצא קשר בין צריכתה לבין ירידה בפוריות בקרב גברים בריאים ובקרב גברים בעלי בעיות פוריות." "נשים בגיל הפוריות – המחקר בנושא הקשר בין צריכת סויה לפוריות האישה הינו מועט, אך המחקרים הקיימים מעידים על בטיחות צריכתה בקרב נשים בריאות ובקרב נשים העוברות טיפולי פוריות. המחקר בנושא צריכת סויה בתקופת ההיריון וההנקה גם הוא מצומצם, אך המחקרים הקיימים לא הראו ממצאים בעייתיים." "תופעות גיל המעבר – יעילות תוספי איזופלאבונים בטיפול בגלי חום הינה שנויה במחלוקת, אך ככל הנראה יש ביכולתם לסייע בהפחתת תדירות גלי החום. בכל מקרה מומלץ להיוועץ ברופא/ה או בדיאטן/ית לפני השימוש בהם, כמו ביתר תוספי התזונה." "אוסטאופורוזיס – מחקרים בקרב נשים אסייתיות מצאו קשר בין צריכת סויה לירידה בסיכון לשבר בצוואר הירך. לעומת זאת, לא נמצאה השפעה לצריכת תוספי איזופלאבונים ותוספי חלבון סויה על צפיפות העצם בצוואר הירך. לתוספים אלו עשויה להיות השפעה חיובית על צפיפות העצם בעמוד השדרה, אם כי יתכן שהינה השפעה חולפת. אין המלצה לצרוך תוספי איזופלאבונים או תוספי חלבון סויה על-מנת למנוע או לטפל באוסטאופורוזיס." "בלוטת התריס – אין מגבלה על צריכת סויה בקרב אוכלוסייה בריאה, ובקרב חולים בתת פעילות של בלוטת התריס המטופלים בתרופות (בהנחה שהתרופה נלקחת על בטן ריקה כנדרש). במקרה של תת פעילות של בלוטת התריס במצב גבולי – על אף שאין המלצה להגבלת צריכת סויה מצד גופים רשמיים, מומלץ מחמת הספק להתייעץ באופן פרטני עם הרופא/ה המטפל/ת, היות שהמחקר על אוכלוסייה זו עדיין מצומצם." "סרטן – עמדת אגודת הסרטן האמריקאית היא שצריכת מזונות סויה מסורתיים כמו: טופו, עשויה להוריד את הסיכון לחלות בסרטן השד, הערמונית ורירית הרחם, ויתכן שגם בסוגי סרטן נוספים. לא נמצא קשר בין צריכת סויה לבין עליה בסיכון לחלות בסרטן שד. יתרה מכך, נמצא כי צריכת סויה עשויה לסייע במניעת סרטן שד, וקשורה בסיכון מופחת לתמותה ולהישנות הגידול בקרב חולות ושורדות סרטן שד. עמדת הקרן העולמית לחקר הסרטן (WCRF) היא שצריכת סויה בקרב שורדות סרטן שד עשויה להפחית את הסיכון לתמותה. לתוספי איזופלאבונים אין השפעה שלילית על רקמת השד והרחם בנשים בריאות. לא נעשו עד כה מספיק מחקרים בקרב חולות ושורדות סרטן שד או סרטן רירית הרחם כדי לקבוע אם צריכת תוספי איזופלאבונים הינה בטוחה באוכלוסיות אלו." "מחלות לב וכלי-דם – לצריכת סויה עשויה להיות השפעה מיטיבה על רמות שומני הדם, יחד עם זאת מחקרים לא העלו ממצאים חד משמעיים באשר לקשר בין צריכת סויה לבין הפחתת תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי-דם." נספחים: סקירת מוצרי סויה – משקאות סויה מועשרים הינם מקבילים לחלב מן החי מבחינת תכולת החלבון והסידן שבהם, זאת בניגוד ליתר המשקאות הצמחיים (למשל: שקדים ואורז) שאינם מהווים מקור לחלבון. לעומת זאת, תחליפי גבינה על בסיס סויה בהשוואה לגבינות מן החי – הינם דלים בחלבון ולרוב עתירי שומן, כמו כן מדובר במזונות שעברו עיבוד אינטנסיבי . קישורים קישור לאתר משרד הבריאות https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/soy/Pages/default.aspx?fbclid=IwAR2vG9o3bdDg9wrDS3UP5DRqVPSIdFQdqlIzJL6RRlBdFFyXpLoSeJexYEE תקציר נייר העמדה chrome- extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/soy_summary.pdf נייר העמדה המלא chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/soy.pdf