שימוש ב AI לא מחליף השכלה וידע - מצטער

מודלים של למידת מכונה מדהימים ביכולות שלהם אבל הם יכולים גם להביא אסון ונזקים למי שלא מבין אותם לעומק במיוחד בתחום התזונה והאימונים

מבוא

כולם יודעים שבשנים אחרונות מודלים של למידת מכונה (MLM) כגון צ'אט GPT (ג'פטו) נכנסו לכל תחומי החיים. *MLM -machine learning model

ועכשיו יש גם ניצוצות של דעה שאין צורך בהכשרה פורמלית (כמו רפואה למשל) ואפשר לשאול הכל את המודלים ולקבל תשובה נכונה ומקיפה יותר מכל איש מקצוע.

למשל ציטוט שנתקלתי בו בטיקטוק:

לא צריך ללמוד 7 שנים (רפואה) בשביל לקרוא ולהבין מחקר במיוחד שנעזרים ב AI שאם יודעים להשתמש בו נכון ובזהירות עושה את זה בצורה מצויינת

יש פה 2 נקודות שצריך להתייחס אליהן:

המודלים - שימוש נכון וזהירות

אני מצטער לנפץ את החלום ולהחזיר אתכם למציאות.

המודלים הם כלים כמו דף ועט, אם לא יודע לקרוא ולכתוב הם לא יעזרו לאף אחד.

צריך לדעת:

1. להאכיל את המודלים בשאלות הנכונות

2. לדעת לנתח את הנתונים בצורה משכילה

3. להעמיד את המידע בקונטקסט הנכון ביחס לכלל הספרות המדעית
   

כל זה דורש השכלה משמעותית, וידע כללי בתחום שבו פונים למודל. לאדם שרירותי ללא השכלה ספציפית אין שום דרך לוודא את אמינות המידע, להבין אותו ולשים אותו בקונטקסט הנכון והרחב.

וזה אפילו מבלי להתייחס לעובדה שאנחנו יודעים שמודלים כמו GPT אוכלים הזיות, משקרים וממציאים מחקרים, מאמרים וכתבות שלא קיימים.

גם מודלים שמתמקדים נטו במחקר לא יעזרו פה, כי האדם, השכלה והידע שלו הם הפער.

"לא צריך ללמוד 7 שנים בשביל לקרוא ולהבין מחקר"

נכון מאוד, גם 7 שנים של לימודי רפואה לא מספיקים בשביל לקרוא ולהבין מחקר. בשביל לקרוא ולהבין מחקר:

1. דרושה הכשרה ספציפית בקריאת מחקרים

2. פיתוח חשיבה ביקורתית

3. ידע סטטיסטי בסיסי לכל הפחות

4. הסתכלות מערכתית מקיפה
   

זה לא משהו שאפשר לתפוס בזמן קצר ללא שום רקע.

רוב מסיימי תואר ראשון ואפילו שני לא יודעים לקרוא מחקר בצורה איכותית.

אלא אם למדו זאת מפורשות כולל קורסים מתקדמים בסטטיסטיקה.

בסופו של דבר:

אם אין את כל מה שדיברתי עליו עד עכשיו, כל ההמודלים פשוט יפלטו את התשובה שרוצים לשמוע בלי שום קשר למציאות. אז לא אחי, אתה לא יודע "להשתמש בו נכון ובזהירות"

אפשר לבדוק הכל לבד

זה נכון, אבל בעיקר בתאוריה.

מעט מאוד אנשים יכולים לעשות את זה בפועל מבלי להיתקל באינסוף מחסומים של ידע, השכלה, הבנה, פייק ניוז ושקרים בלי יכולת לסנן את מידע האמיתי מבין הערפל של האשפה שמופץ ברשת.

ביחד עם כל הנקודות שציינתי בחלק הקודם.

וכן יש אחוז קטן מאוד של אנשים אוטודידקטים שכל הכוכבים מסדרים עבורם ויכולים ללמוד נושאים מורכבים ברמה מאוד גבוה, או לפחות את החלק הפרקטי להבנה ויישום.

אבל גם הם משקיעים בזה פחות או יותר את כל החיים.

אם את לא מבינים את הטבלה הזו אין לכם סיבה לקרוא מחקרים!

מצטער אבל זה נכון

ואו זה נושא עצום ומורכב, אבל הנקודות המרכזיות:

1. יש היררכיה לראיות

2. יש מחקרים מסוגים שונים

3. לא כל המחקרים שווים באיכות וברמת הראיות שלהם

4. בראש הפירמידה נמצאת סקירה שיטתית ומטא אנליזה של מחקרי RCT

   
   

בקצרה (לא הגדרות מדעית מדוייקות!):

מחקר RCT זהו פרוטוקול מחקר מבוקר, ספציפי, שבו הנבדקים מתחלקים בצורה רנדומלית לקבוצות טיפול וביקורת.

אפשר להסיק מהם מסקנות ברמה גבוהה.

זה לא אומר שכל מחקרי ה RCT איכותיים ושווי ערך.

תלוי במליון דברים.

סקירה שיטתית ומטא אנליזה של מחקרי RCT

איסוף אסטרטגי וניתוח סטטיסטי של מחקרי RCT איכותיים.

זהו מקור הראיות הטוב ביותר משום שהוא מקיף, איכותי ואובייקטיבי (בתאוריה).

סקירה איכותית רק כמו מה שהוזן בתוכה.

אם היא מבוססת על מיעוט מחקרים, או מחקרים לא איכותיים התוצאות יהיו חלשות או לא אמינות.

ושוב נושא מורכב צ'רי פיקינג

בעיה רצינית עם "קוראי מחקרים" שהם שולפים מחקרים בודדים וחסרי משמעות ללא קונטקסט כדי להדגיש את הנקודה שלהם.

זה נקרא *קטיף דובדבנים" או צ'רי פיקינג.

כמו שאמרתי קודם, כדי לבסס עמדה לרוב לא מספיק מחקר בודד.

דורש אוסף של מחקרים איכותיים עם ניתוח איכותי והסכמה של הקהילה המדעית.

ואני אתעלם כרגע מהעובדה שהם אפילו לא מבינים מה הם קוראים וברוב המקרים המחקרים אומרים בדיוק ההפך ממה שהם טוענים. במקרה הטוב קוראים רק את התקציר וגם איתו מפשלים. אבל היי, אף אחד לא באמת יקרא את המחקר שהם ציינו ופשוט יאמינו להם.

דוגמה:

הנה דוגמה מהמאמר שכתבתי אימון כח מקצר את השרירים! או שלא...

סקירה סיסטמטית ומטא אנאליזה (2023) על שיפור טווחי תנועה באימוני התנגדות. אם נסתכל על נקודת בודדת בגרף אפשר להגיע לכל מסקנה שרוצים.

רק כשעושים סקירה איכותית של כל המידע ומבינים אותו אפשר לקבל ראיות איכותיות.

המסקנה שאימוני התנגדות הובילו לשיפור משמעותי בטווחי התנועה. מוזמנים לקרוא את המאמר.

חלב מפוסטר מול חלב "נא" (RAW)

בונוס קטן לחרוצים שבכיתה...

טבלה שמציגה לכאורה את היתרונות של חלב RAW לעומת חלק מפוסטר.

חלב RAW הכל 100% - מדהים!!!!!!!

לעומת זאת חלב מפוסטר הכל פחות, הרוס או גרוע - איזה פחד! אין ספק שחלב RAW הרבה יותר טוב. אבל רגע רגע רגע, ננשום שניה ונפעיל ידע וחשיבה ביקורתית.

זו אסטרטגיה מקובלת להציג משהו כ 100% ולהתייחס אליו אבל יכול להיות קצת מטעה.

כמו למשל כשמשווים חלבונים, אז רק לשים לב.

ויטמינים

הגוף צריך מה שהוא צריך ולא יותר מזה.

זה שיש במוצר כלשהו "יותר" ממשהו לא הופך אותו ליותר טוב, גם אם זה רכיב שנחשב "בריא, באופן כללי כמו ויטמין או מינרל.

ויותר מזה, במקרים מסויימים עודף יכול להיות בעייתי.

בנוסף אנחנו מקבלים את הערכים שלנו מכל מה שאנחנו אוכלים ולא ממזון בודד.

כמעט תמיד צריך להתייחס לתזונה השלמה ואין טעם להתייחס למקור בודד. נקודה חסרת משמעות, נקסט.

חלבון ודנטורציה

דנטורציה הוא תהליך של שינוי המבנה המרחבי של החלבון.

התהליך הזה אינו הורס את החלבון ולעיתים אפילו יכול להפוך אותו למעט יותר זמין.

אבל בסופו של דבר חסר משמעות לחלוטין.

נ.ב לפעמים יש דברים שאנחנו רוצים להרוס בכוונה למשל בבישול או השריה, לא אוסיף לגבי זה כרגע.

תהנו מעוד תוכן באתר

מוזמנים ליצור איתנו קשר לליווי מקצועי בתזונה ואימונים