כמה דברים על פילאטיס - תגובה לפוסט בפייסבוק
- Sagi Gluzman - Trainer
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 8 דקות
נקודות וטענות שהייתי חייב להתייחס אליהן בנושא פילאטיס כי הן בעייתיות במיוחד

לא ציפיתי לגעת שוב בנושא הפילאטיס אחרי שכתבתי את המאמר
זה מאמר מבוסס מחקר, שבו פירטתי על הנושא ככל יכולתי, וניסיתי לשמור על ניטרליות.
בסופו השארתי את ההחלטה בידיים של כל אחד לגבי איך להתנהל על בסיס העובדות.
עם זאת, לאחרונה נתקלתי בפוסט שאני מרגיש אני חייב להגיב עליו.
אתייחס אך ורק לטענות שאינן נכונות עובדתית
לא אתעסק לטיעונים מבוססי דעה אישית
ועכשיו אתחיל לעבור על הטענות:
מאמני כושר מתוסכלים וכותבים פוסטים על פילאטיס מתוך כעס
הנה הציטוט:
כן אני מבינה, חלקית, את התסכול של חלק ממאמני הכושר. בפוסטים שלהם אפשר ממש לשמוע את הקריאה: “למה?! למה הפילאטיס מתפוצץ אם הוא לא מייצר היפרטרופיה?! למה הן הולכות לשם ולא אלינו?! אין מחקרים! אין פיקוח! זה לא פייר!” ואז, כמו אחים קטנים שנעלבו, הם שולפים סכינים, האשמות, ובעיקר הרבה מרמור. מסכנים. קינאה זה כואב. וכשכואבים - נוקמים. וכשנוקמים, מבזבזים אנרגיה (ויש מצב גם שקינאה עושה קמטים, אף על פי שזה לא מגובה מחקרית). לעומת זאת, אם היו סקרנים ולא מאוימים, היה יכול לקרות משהו מעניין: היה אפשר לשאול שאלות, להקשיב, ולהתחיל להבין למה כל-כך הרבה נשים בוחרות בסטודיו לפילאטיס על פני חדר כושר.
ככל הנראה אני אחד הראשונים אם לא הראשון שכתב על הנושא הזה בצורה מפורשת ומבוססת. הרבה מהפוסטים שראיתי התבססו על המאמר שלי בצורה כזו או אחרת.
מהטקסט אני מסיק שהכוונה של הכותבת היא לפן הכלכלי או שפילאטיס לוקח למאמנים עבודה. אז לאף מאמן לא איכפת שפילאטיס "מתפוצץ", או שנשים הולכות לפילאטיס, זה לא באמת משפיע עליהם בפן הזה. יש עוד הרבה סוגי אימונים (קרוספיט למשל) ויש עבודה לכולם. אף מאמן מעולם לא אמר "זה לא פייר!" הסיבה העיקרית שבגללה הפוסטים האלה נכתבו היא בגלל השקרים שמדריכי פילאטיס וקורסים להכשרת מדריכי פילאטיס הפיצו במשך עשורים וממשיכים להפיץ. היום הרבה מאמנים רוצים לצרוך ולפרסם מידע איכותי, נכון, מועיל, ומבוסס. ובהתאם לעזור לאנשים לבחור את האימון שהכי נכון למטרה שלהם.
(כמובן שאחת המטרות היא גם למשוך לקוחות)
בחירה של מסגרת אימון נכונה יכולה להשפיע בצורה מאוד משמעותית על הבריאות ואפילו יכולה להיות מצילת חיים. אתן דוגמה עוד רגע.
זה בלתי אפשרי לאדם לבחור נכון אם אדם חשוף רק למידע כוזב רוב הזמן.
הנה כמה דברים שמאמני פילאטיס טוענים בשיווק שלהם, וכולם לא נכונים.
(הכל מוסבר בצורה מבוססת במאמר המקורי שכתבתי):
פילאטיס בונה שריר ארוך וגמיש לעומת אימון בחדר כושר שמקצר שרירים
פילאטיס מחטב וחדר כושר מנפח
פילאטיס זה כח פונקציונאלי וחדר כושר סתם מגדיל את השרירים
פילאטיס משפר את היציבה לעומת כל שאר האימונים
פילאטיס הכי מתאים בזמן פציעה או כאב, במיוחד כאבי גב תחתון
פילאטיס משפר צפיפות עצם
רק בפילאטיס עובדים על שרירי רצפת האגן
והנה דוגמה בעלת משמעות קריטית וקלינית:
מתאמן שחייב לשפר את צפיפות העצם ומסת השריר שלו למטרות בריאות. אולי אפילו חווה אוסטאופניה או אוסטאופורוזיס.
אם הוא בוחר בפילאטיס במקום אימון התנגדות קלאסי, על סמך הבטחות שגויות הוא פשוט פוגע בעצמו בצורה מאוד משמעותית ואמיתית.
אנחנו יודעים מהספרות שפילאטיס לא בדיוק יעיל למטרות האלה, בלשון המעטה.
לסיכום, הטיעון לא מחזיק מים.

אין מחקרים על פילאטיס
יש ולא מעט, אפילו מטא אנליזות שלמות שבוחנות את הנושא מכל כיוון. לא אכנס לזה יותר פה כי הכל כבר מפורט במאמר האם אימון פילאטיס בונה שריר ומשפר גמישות?
גמישות
בניית שריר ושינוי הרכב גוף
בניית עצם
כאבי גב תחתון וכאבים בכללי
ועוד'
נשים נמשכות לפילאטיס מסיבות שמאמנים וחוקרים גברים אפילו לא מעלים על הדעת
אין מאמן או חוקר אחד בעולם שלא יודע את הסיבות למדוע נשים בוחרות בפילאטיס.
זה נחקר, ולדעתי זה אפילו מידע די בסיסי ובנאלי.
הסביבה, המורה, הקהילה החוויה וכד'
ואולי גם חוויות שליליות שחוו במקומות אחרים.
דומה לסיבות שאנשים בוחרים למשל בקרוספיט, אימוני סטודיו או קבוצות ריצה, במקום לנסות להתאמן לבד.
הבחירה היא לא “איפה מתחטבים יותר”
אולי, אפילו סביר להניח. אבל כמו שהזכרתי קודם, נשים גם לא מקבלות את העובדות כדי לבחור בצורה מושכלת.
הן חשופות בעיקר לשטויות שמאמני פילאטיס מפיצים.
ובהתאם כל יום שעובר רואים יותר ויותר נשים בחדרי כושר, אימוני קבוצות, קרוספיט וכד'. אחת הסיבות היא שהן נחשפות יותר ליתרונות של האימונים האלה ומידע אמיתי ואמין.
בחדר כושר אין הדרכה צמודה
זה נכון.
עם זאת, ההשוואה לא ממש הוגנת.
באופן כללי חדר כושר הוא רק מתחם שאנשים יכולים לבוא לעשות את האימונים שלהם בו.
לעומת זאת פילאטיס זה אימון ממוקד עם מדריך.
זה גם מתבטא במחיר.
מנוי למכון עולה סביבות 100-200 שקלים, ואפשר ללכת אליו ללא הגבלה.
פילאטיס זה שיעור בזמן ספציפי, בקבוצה עם מדריך. לפי בדיקה קצרה שעשיתי אימון בודד עולה סביבות 30 שקלים. 3 פעמים בשבוע - מגיע לאזור 400 ש"ח
מה גם שחדר כושר יכול להציע שירותים נוספים, חלקם כלולים וחלקם בתשלום נוסף. שיעורי סטודיו שונים, אימונים אישיים, מקלחות, סאונה, בריכה וכד'
אפשר לקבל הדרכה צמודה במכון. יש לזה עלות, אבל זו בחירה אישית בסופו של דבר. אפשר גם להיעזר במאמן חיצוני, או מסגרת כמו ליווי אונליין, לא חסר אופציות.
אם היו זורקים מתאמן (או מתאמנת) במכון פילאטיס עם הדרכה בסיסית של חצי שעה הוא היה אבוד לא פחות ממתאמן מתחיל במכון, אולי אפילו יותר.
במקרה הטוב בונים לך תוכנית אימונים בחצי שעה אחר שיצאו מנקודת הנחה שאת מגיעה לחדר הכושר, איך לא, כדי להתחטב
עבדתי כמאמן ברשת גדולה, אני יודע בדיוק איך זה עובד.
כן, נותנים תוכנית היכרות בסיסית עם המכון בחצי שעה למתאמן חדש. יש אפשרות לרכוש אימונים אישיים למי שצריך עזרה מעבר.
לא, אף מאמן לא יוצא מתוך נקודת הנחה שכל אישה באה למכון כדי להתחטב.
לא ברור לי מאיפה ההנחה הזו, אבל היא שגויה לחלוטין.
בקורסים מלמדים בניית אימונים למטרות היפרטרופיה בלבד
עוד הנחה שגויה.
הקורס נקרא: "קורס מדריכי חדר כושר ובריאות" זהו קורס שנמצא בפיקוח ואישור של מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט.
לרוב גם מקבלים הסמכות נוספות על הדרך. למשל: אימון רצועות, אימון פונקציונלי עם קטלבלס וכד'
הקורס כולל כ 250-300 שעות לימוד, ולומדים לא מעט נושאים.
מהאתר של קמפוס שיאים
96 שעות – כושר גופני ובריאות:
עקרונות האימון
מרכיבי הכושר
חימום
גמישות
יציבה ושיווי משקל
קוארדינציה
אימון התנגדות
אימון סבולת.
70 שעות – תכנון אימון והדרכה במכון כושר:
משקל גוף והרכבו
אימון קטינים ומתבגרים
אימון קשישים
אימון נשים בהריון
אימון בעלי מוגבלויות
שיטות אימון ואמצעי אימון נוספים
ניהול ושיווק
בסופו של דבר כל אחד מחליט לאן הוא רוצה לקחת את הידע שהוא צובר.
כן, הקורס לא מושלם ואפשר להעביר עליו ביקורת.
אבל, הטענה המקורית שלומדים אימונים רק למטרות היפרטרופיה שגויה.
אפשר למצוא סילבוס של הקורס בקלות ברשת אצל כל מי שמציע אותו.
*אוסיף גם שעד לא מזמן הקורסים של מאמני פילאטיס היו ברמה מאוד נמוכה ולימדו בעיקר דברים לא נכונים ומיתוסים.
היום כבר אפשר למצוא כבר קורסים יותר איכותיים שמלמדים גם רקע מדעי.
חדר כושר הוא מרחב גברי מובהק
בשלב הזה, אין ספק בכלל.
מציע שתעברו על הנקודה בפוסט המקורי, כי אין לי הרבה מה להגיד בנושא.
עם זאת, כל שנה יותר יותר נשים נכנסות לחדר כושר ומרגישות יותר בטוחות כחלק
מהסביבה הזו. אותי אישית זה מאוד משמח ואני עושה לא מאמץ מאצים בהסברה כדי שזה יקרה.
נשים לא בוחרות פילאטיס בגלל שהוא מייצר חיטוב
אחת הסיבות שחלק מהנשים בוחרות בפילאטיס היא בגלל הבטחות שהוא מחטב.
וטענות לא מבוססות שאימון כח מנפח או וואטבר.
אפשר למצוא בקלות, בחיפוש מהיר, את הטענות האלה כמעט בכל שיווק של שיעורי פילאטיס.
מתאמנות עממיות, בטח בתחילת הדרך, לא מתעסקות בשאלות כמו האם בייספ־קרל חד־צדדי יביא ליותר מסת שריר מדו־צדדי. אתם בכלל לא בכיוון. הן עסוקות בשאלה בסיסית בהרבה
אף אדם או מאמן, גבר או אישה, מעולם לא חשב שזה נכון.
אפילו רוב הגברים לא מתעסקים בשאלות כאלה.
תפסיקו לחקור באובססיביות כזו היפרטרופיה
למה?
זה תחום מחקר חשוב בהרבה מאוד מישורים, למשל:
בריאות ואריכות ימים
ביצועים וספורט
אסתטיקה
אפשר לחקור הרבה דברים במקביל, זה כל היופי.
אם כבר, זה תחום שהוא ממש שחיתולים שלו.
תחשבו על להשקיע מאמצים במחקר על דברים שמעניינים מתאמנות כמו מוטיבציה, התמדה, השפעת מחזור חודשי, חוויית אימון. ואני מדברת על מחקרי איכות.
"מוטיבציה, התמדה וחוויית אימון" מעניינים פחות או יותר את כולם, ממש לא רק נשים.
גם יש לא מעט מחקר, תאוריות והיפוטזות בנושא.
למשל Self-determination theory
קישור לאינסטגרם של נועם מנור - פסיכולוג, דוקטורנט ומרצה בתחום הפסיכולוגיה של הספורט שמדבר המון על הנושאים האלה
סקירה נרטיבית על ההשפעה של המחזור החודשי על ביצועים - כאן
אקדמאים ומאמני כושר יקרים, בשביל זה אתם תצטרכו להוציא את האף שלכם מ… ובכן, המחברת שלכם, ולהקשיב למתאמנות שלכם. למטרות האמיתיות שלהן, לדאגות האמיתיות שלהן
זה בדיוק מה שכל מאמן טוב עושה, ללא קשר למין.
מצטער אבל זה טיעון מנותק מהמציאות.
תפסיקו לדבר רק על זה כאילו עלייה במסת שריר זהו רכיב הכושר היחיד, או החשוב ביותר, שקיים
אף אחד לא מדבר על זה ש"עלייה במסת שריר זהו רכיב הכושר היחיד, או החשוב ביותר, שקיים"
עם זאת עליה במסת שריר היא שינוי פזיולוגי סופר חשוב שמקושר להמון הטבות בריאותיות, אובייקטיביות וסובייקטיביות, בכל גיל.
אובייקטיבית הוא בהחלט אחד החשובים והראשונים שצריך לשקול.
המלצות ארגון הבריאות העולמי לפעילות גופנית שבועית

נשים מפחדות לגדול
נכון, חלק לא קטן מהנשים מפחדות לגדול.
השאלה היותר מעניינת היא למה?
כמובן שזה מאוד מורכב, אבל חלק משמעותי בסיפור הזה הוא בגלל מידע גרוע ושקרי שמופץ לאורך עשורים.
לא מעט ממנו בגלל מאמני פילאטיס.
הרבה נשים חושבות שאם הן יגעו במשקולת יותר כבדה מ 3 קילו הן פתאום יהפכו למפלצת שרירים ששוקלת 100 קילו.
מה שכמובן לא נכון בשום צורה.
ויותר ויותר נשים מבינות שזה מנותק מהמציאות ומגיעות למסגרות כמו חדר כושר, קרוספיט וכד'
אזכיר גם שאימון פילאטיס בהגדרה הוא אימון התנגדות - הסבר במאמר במקורי...
אותם מאמנים שמסבירים שפילאטיס זה לא מספיק טוב הם אלו ששמים בתוכניות אימונים 10 תרגילים לישבן ו-0 תרגילים לארבע ראשי כי "תחת זה יפה על אישה אבל רגליים, עדיף רזות"
אין קשר בין שתי הקבוצות האלה.
מה גם שברוב המקרים זו בחירה של המתאמנת, לשים דגש על ישבן ופחות על רגליים.
זו בחירה אישית בדיוק כמו שנכתב בפוסט, "חצי מהנשים עדיין רוצות להיות קטנות, נסיכות שצריכות הצלה"
אפשר לדון על למה זו הבחירה והאם היא מוצדקת. אבל לא במאמר הזה.
"תחת זה יפה על אישה אבל רגליים, עדיף רזות" (בחיי ששמעתי כמה וכמה מאמנים גברים, גם כאלה שאני מאוד מעריכה, אומרים בקול רם את השטות הזאת).
שקלתי אם להתייחס לזה, נו טוב. למה זה שטות שמישהו יעדיף מראה מסויים על פני אחר?
לא מצדיק או מבין את הבחירה הזו, לא מגבר ולא מאישה, אבל ברמה הלוגית זו העדפה אישית.
פשוט תחשבו על זה.
אולי אם תשקיעו רגע בהבנת הפסיכולוגיה הנשית מול דימוי גוף
הרוב מבינים, ואפילו מתמודדים עם דברים דומים בעצמם.
פסיכולוגיה זה נושא סופר מורכב בכל מישור.
אין פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות.
טעויות נעשו ויעשו תמיד, גם אם הכוונות טובות.
אולי תבינו באמת איך לשווק אימוני כוח לנשים, או לפחות להשקיע בחינוך של חשיבות עלייה במסת שריר לא ממקום של ניראות, אלא של בריאות.
יש אינספוף מידע ושיווק שאפשר למצוא בקלות ברשת על היתרונות של אימוני התנגדות לנשים מבחינה בריאותית.
אבל נהיה רגע אמיתיים.
רוב הנשים והגברים הצעירים כאחד מתחילים להתאמן כדי להראות יותר טוב.
וחשוב להגיד שזה בסדר גמור. מקבלים גם הרבה תועלת אחרת על הדרך.
חברה צעירים לא חושבים יותר מידי על בריאות.
לרוב הנושא של הבריאות מגיע בגילאים יותר מתקדמים.
כנראה שרוב הבנות שהולכות לפילאטיס זה כי הן רוצות להתחטב.
וזה מה שהשיווק מבטיח.
ואני? אני הראשונה שתגיד לנשים להתחיל עם כוח.
אני בעלת סטודיו לפילאטיס, ועדיין, אחרי שהמתאמנות שלי בונות בסיס ומחזירות לעצמן ביטחון, אני ממליצה להן לעבור לכוח או לשלב. אפילו אם זה לא כלכלי לי. אני מבטלת להן מנוי בחיוך אמיתי. אבל רובן לא הולכות. הן משקשקות מפחד. לא מהאימונים - מהמרחב.
אז אולי את לא עושה עבודה כל כך טובה בלשווק אימוני התנגדות כמו שאת חושבת? בדיוק כמו כל שאר המאמנים שאת גוערת בהם? (פילאטיס זה אימון התנגדות כן?!)
משהו שכדאי לחשוב אליו.
לא חסר מסגרות של אימוני התנגדות שאפשר לשלוח אישה.
אימונים אישיים, אימוני קבוצות, ליווי אונליין וכד'.
אתם יודעים מה? אני מתאמנת בחדרי כושר ולא רק בסטודיו שלי.
אני מבינה אותן. זה באמת לא כיף גדול
אולי לך זה לא כיף גדול, וזה בסדר.
אני מכיר באופן אישי עשרות נשים ובמעגל יותר רחב אלפי נשים שאימון כח בחדר כושר זה ההילייט של היום שלהן.
כמו כל דבר בחיים, יש ויש.
אנשים שונים מתחברים לדברים שונים.
באופן אישי, אני מאמן נשים באימוני התנגדות במסגרת אימונים אישיים וליווי אונליין.
הנה פוסט קצר שכתבתי ממש לפני כמה ימים - כאן
לסיכום
רוב הטענות שנכתבו בפוסט הזה לא נכונות עובדתית.
גם אם הכוונה שעומדת מאחוריו טובה.
אני מאמין שאי אפשר לקדם שיח או נושא כשהוא מבוסס על מידע לא נכון.
באופן אישי, אין לי בעיה עם אף אימון או מסגרת כל עוד האדם שפונה אליה יודע למה הוא נכנס ומה הוא מקבל בתמורה.
אם השיווק מבוסס על שקרים או עובדות לא נכונות, אז אתייחס אליו.
במקרים מסויימים זה יכול להיות קריטי ואפילו מציל חיים.
מעבר לזה זו בחירה אישית
ואני אפילו מעודד לשלב אימוני התנגדות עם פעילויות אחרות.





