top of page
  • תמונת הסופר/תYarden A

שומן קוקוס - האם הוא בריא כמו שאומרים?


קוקוס עם קש

לאחרונה אנחנו עדים ליותר ויותר קולות שטוענים כי שומן קוקוס נחשב לבריא.

האמנם?


נתחיל מהתחלה:

  • מחלות לב וכלי דם הן גורם התמותה הראשון בעולם.

  • עודף שומנים בדם הוא גורם סיכון למחלות הללו, בשל הצטברות השומנים בדפנות העורקים, מה שגורם להיצרותם.

  • ההיצרות הזו עלולה לגרום לחסימה של עורק, או לקריש דם, שעם עלייה של לחץ דם עלול להשתחרר ממקומו ולחסום עורק כדוגמת עורק קורונרי בלב, ומכאן להתקף לב.


סוגי שומנים בדם:

קיימים שני סוגים עיקריים של שומנים בדם: טריגליצרידים וכולסטרול.

טריגליצרידים - נוצרים מצריכים עודפת שלהם בתזונת וגם מצריכה עודפת של פחמימות.

כולסטרול - נוצר בכבד, וגם הוא נצרך בתזונה. הוא נחלק לשני סוגים עיקריים:

  • ה LDL, שנחשב ל"כולסטרול הרע".

  • ה HDL, שנחשב עדיין ל"כולסטרול הטוב", אולם ישנם מחקרים חדשים שמטילים בכך ספק.



מטאבוליזם של טריגליצרידים וכולסטרול בגוף

כאשר מדברים על מטאבוליזם של שומנים בגוף, יש להתייחס למספר סוגים של ליפידים:

טריגליצרידים, הם שרשרת של שלוש חומצות שומן שמחוברות לגליצרול.

חומצות השומן יכולות להיות מסוג:

  • רוויות

  • חד בלתי רוויות

  • ורב בלתי רוויות.

חלוקה נוספת היא לפי אורך השרשרת:

  1. חומצות שומן קצרות קצרות שרשרת - (SCFA), Short Chain Fatty Acid

  2. בינוניות שרשרת (MCFA) - Middle Chain Fatty Acids

  3. ארוכות שרשרת (LCFA) - Long Chain Fatty Acids

*הזהרת תוכן מורכב (אפשר לדלג – לא נדרש להבנה הבסיסית)

  • חומצות השומן קצרות השרשרת נספגות במעי הגס.

  • חומצות שומן בינוניות שרשרת נספגות ישירות דרך תאי המעי הדק, ונכנסות לגוף דרך זרם הדם. הגוף משתמש בהן לאנרגיה.

  • חומצות השומן ארוכות השרשרת (LCFA) עוברות תהליך בתאי המעי לפני שהן נכנסות לזרם הלימפה, בתוך נשאי שומן בשם כילומיקרונים - Chilomicrones.


נשאי השומן הללו - הכילומיקרונים, נכנסים לזרם הדם, ומפזרים את השומן בתאים. העודף של השומן מגיע לכבד. במקביל, הכבד מייצר נשאי שומן שמכילים טריגליצרידים וכולסטרול. הנשאים הללו, שנקראים VLDL, מפזרים את הטריגליצרידים לתאי הגוף.


שאריות הנשאים מכילים בעיקר כולסטרול, ומאותו הרגע לאחר שסיימו תפקידם בהובלת חומצות שומן לגוף, הם הופכים לנשא בשם LDL. ה- LDL כאמור זהו ה"כולסטרול הרע". תפקידו הוא להוביל את הכולסטרול לתאים.

ה- HDL נוצר גם בכבד וגם במעי הדק. תפקידו לאסוף את שאריות הכולסטרול, כלומר שאריות ה LDL מתאי הגוף, בחזרה לכבד.



חשוב לזכור! הגוף שלנו זקוק לחומצות השומן לצורך:

  • יצירת ממברנות של תאים ואברונים, ולצורך תיווך תגובות.

  • בניית ממברנות של תאים, ולצורך בניית הורמונים.

אך שימו לב, הכל עניין של מינון. כשזה יותר מדי, עודף שומנים בדם מכל סוג - טריגליצרידים וכולסטרול, עלול לגרום לטרשת עורקים ובהמשך למחלות לב וכלי דם [1].


שמן קוקוס


ממה מורכב שומן קוקוס?

  • מכיל ברובו חומצות שומן רוויות כ- 90%

  • מתוכן כ- 50% חומצות שומן בינוניות שרשרת כדוגמת חומצה לאורית

  • בנוסף מכיל כ- 9% חומצות שומן חד-בלתי רוויות [2].


אנטיאוקיסדנט (נוגד חמצון)?

שומן הקוקוס מכיל פיטוסטרולים, תרכובות פנוליות וויטמין E, כמו גם ויטמין C.

אולם, לא נמצאה יעילות לשומן הקוקוס על פני חומצות שומן חד בלתי רוויות - למשל שמן זית, וחומצות שומן רב בלתי רוויות - למשל אומגה 3 ואומגה 6.

נמצא שלאנשים עם מחלת לב כלילית יש רמה נמוכה של ויטמין C בדם, אולם תיסוף של הויטמין לא הוכח כמועיל ולכן אין המלצה לתסף בויטמין C על מנת לעכב את התפתחות המחלה.


מחלות לב ו- LDL


נמצא ש- LDL הוא גורם סיכון לטרשת עורקים ולהתפתחות מחלות לב וכלי דם. הצטברות של ה LDL בדפנות כלי הדם עלולה לחסום אותם, ולגרום בהמשך להתקף לב.


מה לגבי שמן קוקוס ו- LDL?

שומן קוקוס מעלה רמות LDL בדם, וגם את רמות ה- HDL. כאמור, HDL הוא סוג הכולסטרול הטוב, החלקיק שאחראי על פינוי הכולסטרול מהתאים בחזרה לכבד. כמו כן, שומן הקוקוס אינו גורם לכבד לייצר כולסטרול, שכן הוא שומן, מה שעלול להוריד את היחס בין ה- LDL ל- HDL. כלומר, LDL ("כולסטרול רע") נמוך ביחס ל- HDL ("כולסטרול טוב"), על פניו זה נשמע תקין.


עוד ידוע כי צריכה של שומן רווי, גורמת לעלייה ב- LDL על ידי הורדת הביטוי של הרצפטור של ה- LDL בכבד. כלומר, כאשר צורכים כמות גבוהה של שומן רווי, יהיו פחות רצפטורים שיקלטו בחזרה את ה- LDL לתוך בכבד, מה שיגרום להצטברות ה- LDL בדפנות כלי הדם.


שומן קוקוס ומחלות לב וכלי דם

נעשו מעט מחקרים מבוקרים (RCT) בנושא, ונעשו בעיקר מחקרי תצפית.

במחקרי תצפית נמצא כי אוכלוסיות שצרכו קוקוס כחלק מהתזונה הרגילה שלהם, היו בסיכון נמוך יותר לחלות במחלות לב וכלי דם, אולם הם לא צרכו שומן קוקוס בכמויות גבוהות. אוכלוסיות אלו אכלו את בשר הקוקוס, או את מי הקוקוס.


לפי מספר מחקרים, לשומן הקוקוס יש השפעות שונות על אנשים עם רמות גבוהות ונמוכות של כולסטרול.

לאנשים עם רמות כולסטרול נמוכות בדם, נמצא ששומן הקוקוס מעלה את רמות הכולסטרול הכללי, LDL ו- HDL.

מנגד, לאנשים עם היפרכולסטרמיה נמצא שרמות הכולסטרול הכללי וה- LDL דווקא יורדות. אולם, המחקר שבחן זאת התייחס לשמן קוקוס מסוג כתית מעולה.


כאשר קוראים תוצאות כאלו חשוב לקחת בחשבון גם את ההשפעה שתוארה עבור האנשים ללא היפרכולסטרמיה, בפסקה הקודמת. זאת מפני שהסיבה לכך שרמת ה- LDL והכולסטרול הכללי יורדת, אינה ברורה ויתכן שהיו הטיות וערפלנים במחקרים מהסוג הזה.


הטענה כי שמן הקוקוס מפחית סיכון לחלות במחלות לב וכלי דם הופרכה על ידי מחקרם של איירס ושות' (Eyers et. al). במחקר נמצא כי אין ראייה לכך ששמן הקוקוס מפחית סיכון למחלות לב וכלי דם, בדומה לשומנים רוויים אחרים.


נמצא ששמן הקוקוס גורם לעלייה בכולסטרול, LDL ו- HDL, אולם השפעתו קטנה מזו של חמאה, שגם היא שומן רווי. זאת בהשוואה לשמנים בלתי רווים. עוד נמצא כי החלפתו של שמן בלתי רווי, כדוגמת שמן זית, בשמן קוקוס, לא מפחית סיכון למחלות לב וכלי דם. כלומר, אם נשתמש בשמן קוקוס במקום בשמן זית, הסיכון למחלות לב וכלי דם לא יפחת.


שימו לב!

  • מחקרם של איירס ושות' סותרים את המחקר שתואר עבור אנשים עם וללא היפרכולסטרמיה.

  • המחקר מתייחס גם למחלות לב וכלי דם באופן כללי, ולא רק לרמות כולסטרול, LDL ו- HDL בדם.


נעשו מחקרים נוספים בנושא, רובם מצאו שאין יתרון לצריכה של שמן קוקוס על הכולסטרול בדם יותר משמנים בלתי רווים אחרים. בחלקם לא נמצא יתרון בעל מובהקות סטטיסטית על פני סוגי שמנים אחרים.


בשורה התחתונה

כאמור, שמן קוקוס גורם לעלייה של LDL. ידוע שכל עלייה של 1 מילימולר (יחידות בדם) של LDL, גורמת לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם בכ- 15%. לכן, בעקבות השפעתו של שמן הקוקוס על הכולסטרול בדם, אין להסיק שצריכתו תסייע בהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם.


עם זאת, מכיוון שהיו מחקרים שבהם לא נראה יתרון בעל מובהקות סטטיסטית לשמן כזה או אחר, יש צורך במחקרים נוספים על מנת לבדוק את השפעתו על שמן הקוקוס על מחלות לב וכלי דם, וזאת משום שהוא גם בעל תכונות אנטי-אוקסידטיביות [3].


טיפ!

רוצים לצרוך שמן בריא?

על פי ההמלצות של ארגוני הבריאות השונים, ולפי מטא אנליזה גדולה שפורסמה בנושא בשנת 2021, השמן המומלץ לבישול הוא שמן זית [4].


 

מקורות:

[1] Modification of High-Density Lipoprotein Functions by Diet and Other Lifestyle Changes: A Systematic Review of Randomized Controlled Trials.

https://doi.org/10.3390/jcm10245897


[2] Coconut oil and palm oil’s role in nutrition, health and national development: A review.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5044790/


[3]  Are We Nuts Over Coconuts? Studying the Effects of Coconut Oil on Low-Density Lipoprotein and Cardiovascular Diseases: A Systematic Review.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35637823/


[4] Cooking oil/fat consumption and deaths from cardiometabolic diseases and other causes: prospective analysis of 521,120 individuals

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8048052/




78 צפיות
Image by Jason Briscoe

תזונה

ליווי תזונתי עם דיאטנית קלינית מוסמכת R.D

תזונת ספורט, חיטוב ומסה, שיפור מדדי בריאות

Plank Exercise

אימונים

אימונים אישיים וליווי אונליין

יסודי ומקיף עם מאמן מוסמך

מבוסס ראיות

bottom of page