Sagi Gluzman
- 27 באוג׳ 2022
- זמן קריאה 4 דקות

סויה - האם צריך לפחד? | מבוסס ראיות

צמח הסויה היווה מקור להמון מיתוסים במשך השנים, בימינו יש מספיק מחקר וניירות עמדה רשמיים כדי לשפוך אור על הנושא.

הסויה הינה קטנית (צמח בעל פרחים). פרי הסויה גדל בתוך תרמילים (legume) וזהו המאפיין העיקרי של משפחת הקטניות. קטניות נוספות: חומוס, שעועית, אפונה, עדשים וכד'

סויה מכילה חלבון איכותי, סיבים תזונתיים, ברזל, סידן, אבץ, מגנזיום, אשלגן וויטמינים מקבוצת B. כמו כן, הסויה מכילה מגוון פיטוכימיקלים, ביניהם האיזופלאבונים.

גם בתוך משפחת הקטניות לסויה יש מקום מעט יחודי, הסיבה העיקרית היא שהיא עשירה בחלבון המכיל את כל חומצות האמינו החיוניות, מכילה יותר שומן ופחות פחמימות באופן יחסי ביחס לקטניות אחרות ויש בה כמות "משמעותית" של איזופלבונים לעומת קטניות אחרות.

במזרח הרחוק הסויה משמשת כמזון בסיסי מזה אלפי שנים – התזונה האסיאתית המסורתית מתאפיינת בצריכה יומית של 2-3 מנות מזונות סויה מסורתיים. הסויה אף פופולרית מאוד בשאר העולם במגוון מתכונים, מוצרים, ואצל קבוצות כמו צמחונים וטבעונים.

קיים הרבה מידע לא מבוסס, מיתוסים וחוסר בהירות בנוגע לסויה ולכן קבוצה נבחרת של תזונאים מעמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל ומשרד הבריאות החליטו להשיק נייר עמדה רשמי אשר מחליף את נייר העמדה הקודם משנת 2005.

ישנם מספר נושאים שבהם אמנם אין הרבה מחקרים או שהמחקרים לא באיכות גבוה, למרות זאת

המסקנה מנייר העמדה

"המסקנה העיקרית העולה מסקירה היא שצריכת סויה הינה בטוחה בכל שלבי החיים לרבות: ינקות, ילדות והתבגרות, הן בקרב גברים והן בקרב נשים. היא אף עשויה לספק יתרונות במצבים בריאותיים כמו: סרטן השד, הערמונית ורירית הרחם ועבור מחלות לב וכלי דם.

לצד זאת, יש להתחשב בשני עקרונות תזונתיים הרלוונטיים לדיון בכל מזון שהוא:

אכילה מגוונת – סויה הינה רק אחת מתוך משפחת הקטניות. יש לשלב יותר קטניות בתזונה השבועית, ולגוון בין הסוגים השונים כמו: עדשים, חומוס, שעועיות למיניהן ועוד.

יש להעדיף לצרוך מזון במצבו הטבעי או לאחר עיבוד מינימלי. במקרה זה: טופו, אדממה, משקה סויה ללא תוספת סוכר, פולי סויה יבשים וטמפה."

מיתוסים

אחד המיתוסים הגדולים בנושא סויה הוא שקיימים בה הורמונים נשיים מסוג אסטרוגן אשר עלולים לגרום למגוון בעיות בריאותיות. ובכן "בסויה קיימים איזופלאבונים אשר ידועים בתור 'פיטואסטרוגנים' ("אסטרוגן ממקור צמחי"), נמצא שלאיזופלאבונים אין למעשה השפעה אסטרוגנית על מערכת הרבייה הנשית והגברית."

קיימים הבדלים משמעותיים בין איזופלאבונים לבין אסטרוגן: לאיזופלאבונים זיקה חלשה מאוד לסוג קולטן האסטרוגן העיקרי המצוי בשדיים וברחם )ERα ,)וכמו כן יכולתם לשפעל את הקולטנים הינה נמוכה יותר משמעותית מזו של אסטרוגן. לכן יש לסווג את האיוזפלאבונים בתור 'מווסתים בררנים לקולטני אסטרוגן'. SERMs -selective estrogen receptor modulators

מידע נוסף מתוך נייר העמדה

" ינקות – חלב אם הוא המזון האופטימלי עבור התינוק. תינוקות שאינם יונקים או שנגמלו, יוזנו בתמ"ל חלבי. במשפחות הנמנעות ממזון מן החי, יוזן התינוק בתמ"ל צמחי. תמ"ל צמחי יכול להתאים גם עבור תינוקות עם גלקטוזמיה (נדיר מאוד). צריכת תמ"ל צמחי הינה בטוחה ומספקת את צרכיו התזונתיים של התינוק."
"ילדות והתבגרות – לא נמצא קשר בין צריכת סויה לבין התפתחות מינית מוקדמת, ויתכן שצריכתה בגילאי הגדילה מספקת יתרון בהפחתת הסיכון לחלות בסרטן שד בבגרות. "
"גברים – צריכת סויה לא משפיעה על רמות הורמוני המין בקרב גברים, ולא נמצא קשר בין צריכתה לבין ירידה בפוריות בקרב גברים בריאים ובקרב גברים בעלי בעיות פוריות."
"נשים בגיל הפוריות – המחקר בנושא הקשר בין צריכת סויה לפוריות האישה הינו מועט, אך המחקרים הקיימים מעידים על בטיחות צריכתה בקרב נשים בריאות ובקרב נשים העוברות טיפולי פוריות. המחקר בנושא צריכת סויה בתקופת ההיריון וההנקה גם הוא מצומצם, אך המחקרים הקיימים לא הראו ממצאים בעייתיים."
"תופעות גיל המעבר – יעילות תוספי איזופלאבונים בטיפול בגלי חום הינה שנויה במחלוקת, אך ככל הנראה יש ביכולתם לסייע בהפחתת תדירות גלי החום. בכל מקרה מומלץ להיוועץ ברופא/ה או בדיאטן/ית לפני השימוש בהם, כמו ביתר תוספי התזונה."
"אוסטאופורוזיס – מחקרים בקרב נשים אסייתיות מצאו קשר בין צריכת סויה לירידה בסיכון לשבר בצוואר הירך. לעומת זאת, לא נמצאה השפעה לצריכת תוספי איזופלאבונים ותוספי חלבון סויה על צפיפות העצם בצוואר הירך. לתוספים אלו עשויה להיות השפעה חיובית על צפיפות העצם בעמוד השדרה, אם כי יתכן שהינה השפעה חולפת. אין המלצה לצרוך תוספי איזופלאבונים או תוספי חלבון סויה על-מנת למנוע או לטפל באוסטאופורוזיס."
"בלוטת התריס – אין מגבלה על צריכת סויה בקרב אוכלוסייה בריאה, ובקרב חולים בתת פעילות של בלוטת התריס המטופלים בתרופות (בהנחה שהתרופה נלקחת על בטן ריקה כנדרש). במקרה של תת פעילות של בלוטת התריס במצב גבולי – על אף שאין המלצה להגבלת צריכת סויה מצד גופים רשמיים, מומלץ מחמת הספק להתייעץ באופן פרטני עם הרופא/ה המטפל/ת, היות שהמחקר על אוכלוסייה זו עדיין מצומצם."
"סרטן – עמדת אגודת הסרטן האמריקאית היא שצריכת מזונות סויה מסורתיים כמו: טופו, עשויה להוריד את הסיכון לחלות בסרטן השד, הערמונית ורירית הרחם, ויתכן שגם בסוגי סרטן נוספים. לא נמצא קשר בין צריכת סויה לבין עליה בסיכון לחלות בסרטן שד. יתרה מכך, נמצא כי צריכת סויה עשויה לסייע במניעת סרטן שד, וקשורה בסיכון מופחת לתמותה ולהישנות הגידול בקרב חולות ושורדות סרטן שד. עמדת הקרן העולמית לחקר הסרטן (WCRF) היא שצריכת סויה בקרב שורדות סרטן שד עשויה להפחית את הסיכון לתמותה. לתוספי איזופלאבונים אין השפעה שלילית על רקמת השד והרחם בנשים בריאות. לא נעשו עד כה מספיק מחקרים בקרב חולות ושורדות סרטן שד או סרטן רירית הרחם כדי לקבוע אם צריכת תוספי איזופלאבונים הינה בטוחה באוכלוסיות אלו."
"מחלות לב וכלי-דם – לצריכת סויה עשויה להיות השפעה מיטיבה על רמות שומני הדם, יחד עם זאת מחקרים לא העלו ממצאים חד משמעיים באשר לקשר בין צריכת סויה לבין הפחתת תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי-דם."

נספחים: סקירת מוצרי סויה – משקאות סויה מועשרים הינם מקבילים לחלב מן החי מבחינת תכולת החלבון והסידן שבהם, זאת בניגוד ליתר המשקאות הצמחיים (למשל: שקדים ואורז) שאינם מהווים מקור לחלבון. לעומת זאת, תחליפי גבינה על בסיס סויה בהשוואה לגבינות מן החי – הינם דלים בחלבון ולרוב עתירי שומן, כמו כן מדובר במזונות שעברו עיבוד אינטנסיבי .